מדוע נצטווה אברהם לצאת מארצו אחרי שכבר עזב את אור כשדים, ומה אפשר ללמוד מכך?
הרב אריה צבי פרומר מסביר זאת באמצעות יסוד במלאכת הוצאה בשבת: העקירה מן המקום הראשון מקבלת את משמעותה השלמה בהנחה ברשות ההפוכה. כל עוד אברהם היה בחרן, הוא נשאר באותה סביבה רוחנית, ורק בכניסתו לארץ ישראל, שהיא ההפך מארץ כשדים, הושלמה יציאתו. מכאן נלמד שריחוק פיזי מן הרע או הפסקה זמנית של מעשה לא רצוי אינם מספיקים. כדי להינתק מן העבר בשלמות צריך למלא את החיים בקדושה, בתורה ובמצוות.
ציטוט מהמקור«עזיבת הרע אינה מושלמת בעצם הריחוק הפיזי או בהפסקה זמנית של המעשה הלא רצוי.»
- מחבר
- הרב אריה צבי פרומר מקוז'יגלוב
- מקור
- בארה של תורה — בארה של תורה — Lech-Lecha 5787, עמ׳ 1
- פרשה
- לך-לך