מדוע נחוצה שבועה על פי עד אחד אם מניחים שגם כופר הכול חייב בשבועה?
היד יהודה מסביר שגם לפי ההנחה שכופר הכול חייב בשבועה, תידרש טענת ברי של שתי כסף, כמו במודה במקצת. אם התובע יודע בוודאות רק על כסף אחד ורק העד יודע גם על השני, אין חיוב שבועה מצד התביעה לבדה, אך העד מחייב שבועה. אם הנתבע ישלם ואחר כך יתבע את הכסף בחזרה, המקבל יוכל לטעון בוודאות שאינו חייב כסף אחד ובספק לגבי השני; אין כאן כפירת שתי כסף, ולכן לא ייווצר המסלול המוצע של חיוב תשלום מחמת אי־יכולת להישבע.
ציטוט מהמקור«דאי ימא דגם כופר הכל מחויב שבועה בודאי לא גרע מן מודה במקצת דצריך טעה שתי כסף»
- מחבר
- רבי יהודה לייבש הכהן לאנדא
- מקור
- הילולא דצדקיא — הילולא דצדקיא — Yisro 5784, עמ׳ 6
- פרשה
- יתרו