מתי יש להשתמש בלשון נקייה, ומתי צריך לומר את הדברים במפורש?
פסק הלכה צריך להיאמר בלשון הברורה ביותר, גם אם לשם כך נדרש ביטוי שאינו נעים. בסיפור דברים יש לבחור בלשון נקייה. גם בתוך דיון הלכתי אפשר להבחין בין עצם הפסק, המחייב ניסוח מפורש, לבין תיאור המקרה, שבו ראוי להשתמש בלשון עדינה.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
ציטוט מהמקור«וזאת, בכדי שההלכה תהי' פסוקה וברורה לגמרי.»
- מחבר
- כ״ק אדמו״ר מליובאוויטש
- מקור
- לקראת שבת — -5787-עלוני חב״ד; לקראת שבת - נח
- פרשה
- נח