האם אפשר לשמוח ובו בזמן לחוש צימאון לקרבת ה׳?
הצימאון הרוחני נובע מירידת הנשמה לגוף, ומורגש במיוחד במעבר מקדושת החג או התפילה לעיסוקי החול. הוא אינו סותר את השמחה, שכן ההשתוקקות לקב״ה מעמיקה את השמחה על האפשרות לקיים את רצונו גם בחיי היום־יום. ככל שהצימאון גובר, יכולה להתעצם גם שמחת העבודה.
ציטוט מהמקור«הצימאון והשמחה אינם סותרים זה את זה.»
- מחבר
- הרבי מליובאוויטש
- מקור
- שיחת השבוע — שיחת השבוע — Shemini Atzeres 5787
- פרשה
- שמיני