מדוע הטור והשולחן ערוך מתארים את איסור יחסי האישות כחל כבר בשנת רעבון אחת?
הטקסט מבחין בין הביאור בפשוטו של רש״י לבין הטעם ההלכתי של האיסור. בהקשר ההלכתי, הטעם הוא צערם של ישראל והצורך להשתתף בצערם. מכיוון שישראל סובלים גם ברעב שנמשך שנה אחת בלבד, הטור והשולחן ערוך משתמשים בלשון ״בשנת רעבון״.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
ציטוט מהמקור«שהרי גם ב”שנת רעבון” הנה “ישראל שרויין בצער”.»
- מחבר
- Редакция «Projecto Likutei Sijot»
- מקור
- פרויקט ליקוטי שיחות (ספרדית) — Projecto Likutei Sijot — Vol XV sija 3 VolXX Sija 1 — Mikeitz 5784, עמ׳ 28
- פרשה
- מקץ