האם עצם השהייה במחיצת צדיק יכולה להיחשב כהנאה מסעודה?
רבי יהודה פסח מליפסק סירב למשקה שהוצע לו, משום שנהג שלא לשתות לפני התפילה. הוא פירש את ״וישתו וישכרו עמו״ כתיאור של הנאת האחים מחברתו של יוסף, עד שנחשב להם כאילו שתו. כך גם הנאתו מהמפגש עם מארחו כבר נחשבה בעיניו כאילו שתה אצלו.
ציטוט מהמקור«וְאִם כֵּן גַּם אָנֹכִי שָׁתִיתִי בְּכָאן.»
- מחבר
- רבי יהודה פסח מליפסק
- מקור
- אוצר פניני גאוני הדורות והחסידות — אוצר פניני גאוני הדורות והחסידות — אוצר פניני החסידות — Mikeitz 5784, עמ׳ 6
- פרשה
- מקץ