כיצד מסביר החתם סופר את המשמעות הרוחנית של עצירת הגשמים בימי אליהו?
בדרשה זו דיבור פסול נקשר לטומאה רוחנית בגשמים וביבול, המגבירה את החטא בהמשך. עצירת הגשם מתפרשת כחסד הקוטע את המעגל ומעורר לתשובה. לאחר קידוש השם בהר הכרמל, הכרזת העם «ה׳ הוא האלקים» נעשתה, לפי הביאור, מקור לענן ולגשמי ברכה.
ציטוט מהמקור«כי מטובו של אלקי ישראל לעצור השמים ולא יהיה מטר רע ולא יולידו פירות רעים»
- מחבר
- חתם סופר
- מקור
- ובחרת בחיים — U'Vacharta BaChaim — tiv hachayim 146635 — Sukkos 5787, עמ׳ 19