אם ברכת התורה נלמדת משירת האזינו, האם קודם לכן במדבר לא בירכו על התורה?
בעלון מובאים כמה הסברים: לפי אחד, עיקר החיוב קשור לתורה שבכתב ונוצר עם השלמת ספר התורה בידי משה, ולפי אחר הוא נוצר עם הציווי להוציא דברי תורה בפה. לפי ״דברי יואל״, אין מברכים על מצווה השייכת גם לנכרים, והחיוב נוצר רק כאשר הופקעו הנכרים מלימוד תורה. ב״בריח התיכון״ מוסבר שהחידוש הוא שיש לברך גם על חידושי תורה שאדם מחדש מעצמו, שכן באותו יום נסתמו מעיינות חכמתו של משה והוא דיבר מדעתו. לפי ״חבצלת השרון״, מדובר בחיוב לברך שוב על קריאת שירה בתורה, גם לאחר שכבר בירכו בבוקר. נמצא שחלק מהתשובות תולות בזמן זה את תחילת החיוב, ואחרות רואות בו לימוד על תחולה נוספת שלו.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«אפילו שברכו בבוקר חייבים לברך שוב על קריאה בתורה של שירה.»
- מחבר
- Редакция «טמונה בפרשה»
- מקור
- טמונה בפרשה — [2089]טמונה בפרשה נח — Noach 5784, עמ׳ 3
- פרשה
- נח