איך מבדילים בין דאגה סבירה לפרנסה לבין תאוות ממון?
הטקסט קושר את תאוות הממון לשכחה שהקב"ה הוא הנותן את העושר: האדם מייחס את הצלחתו רק למאמציו ועסוק תמיד בהשגת עוד כסף. הדרך האחרת היא לזכור את מקור הפרנסה ולעשות השתדלות סבירה. כך נשאר זמן לתורה, לתפילה, להשקעה באישה ובילדים, לצדקה ולחסד.
ציטוט מהמקור«הוא חושב שהכס מגיע אליו בזכות יגיעתו וטרחתו...»
- מחבר
- Редакция «מסילות אל הנפש»
- מקור
- מסילות אל הנפש — מסילות אל הנפש — 308 - ראש השנהmesilot hebrew — Nitzavim-Vayelech 5783, עמ׳ 28
- פרשה
- נצבים