כיצד אפשר להסביר את ירידת אברהם למצרים בזמן הרעב כדאגה לקידוש השם?
הרמב״ן מאשים את אברהם על ירידתו למצרים ועל שלא בטח בה', ואילו תולדות יצחק מסביר שחשש לחילול השם. אנשים עלולים היו לייחס את הרעב לאמונה שהפיץ, ולכן עזיבתו הראתה שהרעב נמשך גם בלעדיו, ובמצרים שאליה הגיע אין רעב. החתם סופר קושר זאת לכך שהבורא מבקש להציל את חסידיו, ואילו הם מכוונים לקידוש שמו.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«הנה הרמב"ן ז"ל האשים את אברהם אבינו ע"ה במה שירד מצרימה ולא בטח בה'»
- מחבר
- החתם סופר
- מקור
- היכל החתם סופר — היכל החתם סופר — Noach 5787, עמ׳ 10
- פרשה
- נח