האם עשיית מלאכת אוכל נפש ביום מנוחה שקבע נכרי מספיקה כדי להימנע מאיסור שביתה?
החתם סופר כותב שהיתר מלאכת אוכל נפש אינו מסלק כשלעצמו את האיסור כאשר אדם קובע לעצמו יום מועד דתי. הוא מסתמך על דברי הרמב"ם שגם קביעת יום מועד כזה בכלל האיסור. במאמר מובא גם חילוק בין השיטות: לפי הבנת רש"י המובאת בו, האיסור הוא עצם השביתה ממלאכה, ואילו לרמב"ם עניינו שביתה לשם דת.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«ולרמב"ם הוא משום שביתה לשם דת.»
- מחבר
- החתם סופר
- מקור
- היכל החתם סופר — היכל החתם סופר — Noach 5787, עמ׳ 2
- פרשה
- נח