כיצד ייתכן שנמרוד הקריב קרבנות לה׳ ובכל זאת היה רשע?
הרבי מסאטמאר משווה בין פירוש אבן עזרא על קרבנות נמרוד לבין קושיית הרמב״ן המבוססת על רשעותו. הוא מיישב שהקרבנות היו הצגה חיצונית של צדקות, שבאמצעותה משך נמרוד אנשים לפני שהמרידם בגלוי נגד ה׳. כך מתפרש גם ״וכוש ילד את נמרוד״: הצביעות היא שאפשרה את הצלחת המרידה. הלקח הוא שלא לראות בחזות של צדקות הוכחה לטוהר הכוונות.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«אבל נראה דתרווייהו איתנהנו, בין פירושו של הראב"ע ז"ל ובין פירושו של הרמב"ן ז"ל»
- מחבר
- מרן רביה"ק מסאטמאר
- מקור
- דברי חיזוק - אידיש — דברי חיזוק - אידיש — Noach 5787, עמ׳ 38
- פרשה
- נח