מדוע שמירת שבת זיכתה את יעקב בנחלה שלא במידה, אך לא את אברהם?
לפי הביאור המוצע, אברהם עדיין היה בכלל בני נח, ולכן בשביתתו היה איסור שנדחה מפני זכות כלל ישראל העתידים לצאת ממנו. המחבר מבחין בין דחייה להיתר גמור: בדחייה נותר עניין חטא, ולכן אין השביתה יכולה לזכותו בירושת הארץ שלא במידה. יעקב כבר יצא מכלל בני נח, ושמירת השבת שלו הייתה מותרת לגמרי ולכן זיכתה אותו בנחלה שלא במידה. קביעת תחומין גם לאחרים מעידה לפי הביאור על שינוי המעמד הזה.
ציטוט מהמקור«והיה היתר גמור – לא דחיה»
- מחבר
- יוסף ענגיל
- מקור
- אברך — אברך — Terumah 5786, עמ׳ 2
- פרשה
- תרומה