מדוע הבחין רבי מרדכיל'ה בין איחור בתפילה בגלל לימוד לבין איחור בגלל עזרה לנזקקים?
בדרשתו הבחין בין צדיק שעיקר עיסוקו בלימוד התורה ובהוראתה לבין צדיק העוסק בעזרה לעניים ולחולים. הראשון צריך להקדיש לתפילה זמן בפני עצמו. על השני אמר שהעיכוב לצורך העזרה מוצדק כאשר יציאה מהירה לתפילה עלולה לגרום נזק לנזקק. משמעות ההבחנה היא אחריות לכל רגע, ולא זלזול בזמן.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
ציטוט מהמקור«כי אם ימהר לתפילה בזמנה אפשר שבינתיים ינזק עני או חולה»
- מחבר
- רביה"ק ר' מרדכי מנדבורנא זי"ע
- מקור
- נחל אדניך — נחל אדניך — sukkos nachal adunechu lashon kodesh 5787, עמ׳ 4