האם עושר הוא תמיד ברכה ועוני הוא תמיד קללה?
באוהב ישראל מוסבר שרווחה חיצונית כשלעצמה אינה קובעת אם מצבו של אדם הוא ברכה. עושר שמוביל לגאווה, לשכחת ה' ולפגיעה בעניים נעשה לרעת בעליו. לעומת זאת, עוני עשוי להיות ברכה אם הוא מחזק את הקשר עם ה' ואינו מפריע לעבודתו. המבחן הוא אם המצב מאפשר לשמוע למצוות ה' ולקיימן.
ציטוט מהמקור«אז העשירות כזה אינו בכלל ברכה, רק הוא עושר שמור לבעליו לרעתו ר"ל.»
- מחבר
- אוהב ישראל
- מקור
- א ליכטיגן תמיד — א ליכטיגן תמיד — א לעכטיגן תמיד! — Re'eh 5783, עמ׳ 17
- פרשה
- ראה